מה אכפת לנו מהרישום הפלילי שלנו
עד לא מזמן, לפני שהפכתי לעו"ד
פרטי, הייתי קצין משטרה ותובע במחוז הדרומי. אני וחבריי שימשנו כנציגי המדינה
בהליכים פליליים, עברנו על תיקי חקירה ודאגנו לסגור תיקים וגם להגשת כתבי אישום
בעבירות פליליות שונות ומגוונות. בכל פעם מחדש היינו מוצאים עצמנו נדהמים, מסבירים
לציבור שהגיע לביהמ"ש, לנאשמים ולבני משפחתם וחבריהם את החשיבות שבקיומו של
רישום פלילי, וההשלכות העתידיות של רישום כזה בחייו של כל אדם.
מעטים יודעים כי משטרת ישראל ומוסדות רשמיים אחרים מטעם המדינה מנהלים רישום פלילי (ר"פ) לגבי כל אדם בישראל, גם אם הוא לא אזרח המדינה ושוהה בה באופן ארעי. רישום פלילי זה משמש את המדינה ככלי לניהול מעקב אודות אותו אדם, ומאפשר לה לקבל החלטות באשר להעסקת אותו אדם במקומות מסוימים, יציאתו מן המדינה או כניסתו אליה, הרשאה להשתתף בקורסים והכשרות רגישות, קבלת רישיונות מיוחדים (למשל רישיון למונית) וגם כקריטריון לצורך המלצה באשר לנשיאת נשק וכניסה למתחמים מאובטחים.
כך, למשל, ישנם אזרחים בישראל שבשל קיומו של רישום פלילי מסוים, עשויים למצוא עצמם - למרות שנתוניהם טובים מבחינת השכלה או הכשרה, שירות צבאי בצה"ל, כושר גופני ורפואי תקין - מחוץ למקומות עבודה כגון חברת החשמל, שירותי הביטחון על זרועותיהם השונות, מוסדות רשמיים (כל מוסד ששייך או קשור למדינה) ואפילו לעבוד כעובד חיצוני או עובד "קבלן" במקומות אלו. במילים אחרות, הר"פ של אדם הוא "חלון הראווה" שלו לטוב ולרע, על כל המשתמע מכך.
מהו אותו ר"פ? נתחיל מכך שכל תיק חקירה שנפתח נגד אדם בחשד שביצע עבירה פלילית מסוימת (גם עבירות מס, בטוח לאומי ועבירות תכנון ובניה או עבירות בתחום איכות הסביבה וציד וכו'), נרשם ברישום הפלילי כתיק מב"ד (מלפני בירור דין). הכוונה היא שהוא בחקירה או עדיין במשפט לאחר הגשת כ"א.
אם תיק המב"ד הזה ייסגר ע"י המדינה (הפרקליטות או החקירות), או שבמשפטו זוכה בעל התיק מהעבירות שיוחסו לו, הוא הופך לתיק סגור ועובר, לפיכך, לחלק אחר ברישום הפלילי הנקרא "תיקים סגורים".
החלק המעניין של הרשום הפלילי הוא זה העוסק בתיקים בהם אדם הורשע בהם בבימ"ש, ועל כן הוא נקרא פרק ההרשעות. חלק זה כולל גם תיקים שבהם נקבע שהאיש עבר את העבירות שיוחסו לו, אך בסופו של דבר בא ביהמ"ש לקראתו והחליט שלא להרשיעו (גזר דין ללא הרשעה). זוהי אופציה הקיימת בחוק ומאפשרת לביהמ"ש לתת לנאשם עונש מבלי "להשחיר" את עברו. בכל מקרה, הרישום יכלול מספר רכיבים: שם העבירה ומספר הסעיף המתאים בחוק, תאריך ביצועה, מספר התיק המשטרתי ותיק ביהמ"ש, שם היחידה החוקרת ותאריך מתן גזר הדין ותוכנו כולל עונשים. במצב של תיק סגור יירשמו גם תאריך ועילת הסגירה של התיק.
יש גם רישום פלילי "תעבורתי" המתייחס לעבירות תעבורה בלבד. למרות שלרישום זה חסרה המשמעות "הכואבת" של הרישום הפלילי, הנה לאחרונה החלו מוסדות שונים למצוא לנכון לבדוק אותו בנוסף, ואולי במיוחד, כאשר עבודתו של הנבדק נוגעת לנהיגה לאורך שעות.
למה אני מספר לכם את כל זה? רובנו הרי איננו עבריינים מובהקים הנוטים להסתבך עם החוק. "מה כל זה קשור אלינו?" תשאלו. ובכן, ראשית, כדאי שהצעירים שבינינו ידעו כי ברגע שהסתבכו, אפילו באירוע קל, הם עשויים לסבול מכתם "בלתי כביס", אשר עלול לפגוע בסיכוייהם להשיג ג'וב קורץ במשרד ממשלתי או אפילו משרת מאבטח במוסד רשמי (כמו למשל בי"ס השייך למשרד החינוך) - ואפילו רישיון למונית. כן כן, משרד הרישוי מעיין ברשום הפלילי של כל אדם המבקש לגשת לטסט לקבלת רישיון למונית, ואם מתגלה שהאיש עבר לאחרונה עבירת אלימות, סמים, מרמה, רכוש או עבירת תעבורה חמורה - הוא יצטרך לחפש פרנסה במקומות אחרים. שנית, לאלו הבוגרים יותר חשוב לציין, שהרשעה פלילית יכולה לחסל את יכולתכם להשיג רישיון לנשק ולעתים עלולה להביא לפיטוריכם ממקום עבודתכם.
מה עוד? חשוב לציין שמדובר, אחרי הכל, במאגר ממוחשב סודי שרק למדינה ולנציגיה יש גישה אליו. כמובן, אם בעל הרישום עצמו מבקש לעיין בו, הוא יוכל לעשות כן בכל תחנת משטרה תמורת אגרה סמלית. עלינו האזרחים מגנים חוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע המונעים כניסה למאגר אלא ע"י אלו המוסמכים לכך, או תחת צו של בימ"ש בלבד. כך למשל, ישנם שוטרים, שאין להם הרשאה להוציא ר"פ ואין להם יכולת להיכנס אליו.
לרבים, עצם היותם חשודים בחקירה משטרתית, שלא לדבר על הגשת כ"א נגדם, מהווה סיוט בפני עצמו; על אחת כמה וכמה הרשעתם בפלילים שהיא, עדיין, סמל מבחינתם לקלון ולכישלון. ישנם כלים משפטיים שונים המאפשרים הימנעות מהרשעה פלילית או מחיקת הרישום הקיים. גם אם נראה לכם שמדובר בעבירה "קלה", או שלדעתכם אתם תהיו הסניגורים הכי טובים של עצמכם במשפט, כדאי תמיד להיוועץ עם עו"ד לפני שאתם ניגשים לביהמ"ש או למשטרה, ולו על מנת לקבל "עצה בטיחותית לנהיגה חורפית"...
מעטים יודעים כי משטרת ישראל ומוסדות רשמיים אחרים מטעם המדינה מנהלים רישום פלילי (ר"פ) לגבי כל אדם בישראל, גם אם הוא לא אזרח המדינה ושוהה בה באופן ארעי. רישום פלילי זה משמש את המדינה ככלי לניהול מעקב אודות אותו אדם, ומאפשר לה לקבל החלטות באשר להעסקת אותו אדם במקומות מסוימים, יציאתו מן המדינה או כניסתו אליה, הרשאה להשתתף בקורסים והכשרות רגישות, קבלת רישיונות מיוחדים (למשל רישיון למונית) וגם כקריטריון לצורך המלצה באשר לנשיאת נשק וכניסה למתחמים מאובטחים.
כך, למשל, ישנם אזרחים בישראל שבשל קיומו של רישום פלילי מסוים, עשויים למצוא עצמם - למרות שנתוניהם טובים מבחינת השכלה או הכשרה, שירות צבאי בצה"ל, כושר גופני ורפואי תקין - מחוץ למקומות עבודה כגון חברת החשמל, שירותי הביטחון על זרועותיהם השונות, מוסדות רשמיים (כל מוסד ששייך או קשור למדינה) ואפילו לעבוד כעובד חיצוני או עובד "קבלן" במקומות אלו. במילים אחרות, הר"פ של אדם הוא "חלון הראווה" שלו לטוב ולרע, על כל המשתמע מכך.
מהו אותו ר"פ? נתחיל מכך שכל תיק חקירה שנפתח נגד אדם בחשד שביצע עבירה פלילית מסוימת (גם עבירות מס, בטוח לאומי ועבירות תכנון ובניה או עבירות בתחום איכות הסביבה וציד וכו'), נרשם ברישום הפלילי כתיק מב"ד (מלפני בירור דין). הכוונה היא שהוא בחקירה או עדיין במשפט לאחר הגשת כ"א.
אם תיק המב"ד הזה ייסגר ע"י המדינה (הפרקליטות או החקירות), או שבמשפטו זוכה בעל התיק מהעבירות שיוחסו לו, הוא הופך לתיק סגור ועובר, לפיכך, לחלק אחר ברישום הפלילי הנקרא "תיקים סגורים".
החלק המעניין של הרשום הפלילי הוא זה העוסק בתיקים בהם אדם הורשע בהם בבימ"ש, ועל כן הוא נקרא פרק ההרשעות. חלק זה כולל גם תיקים שבהם נקבע שהאיש עבר את העבירות שיוחסו לו, אך בסופו של דבר בא ביהמ"ש לקראתו והחליט שלא להרשיעו (גזר דין ללא הרשעה). זוהי אופציה הקיימת בחוק ומאפשרת לביהמ"ש לתת לנאשם עונש מבלי "להשחיר" את עברו. בכל מקרה, הרישום יכלול מספר רכיבים: שם העבירה ומספר הסעיף המתאים בחוק, תאריך ביצועה, מספר התיק המשטרתי ותיק ביהמ"ש, שם היחידה החוקרת ותאריך מתן גזר הדין ותוכנו כולל עונשים. במצב של תיק סגור יירשמו גם תאריך ועילת הסגירה של התיק.
יש גם רישום פלילי "תעבורתי" המתייחס לעבירות תעבורה בלבד. למרות שלרישום זה חסרה המשמעות "הכואבת" של הרישום הפלילי, הנה לאחרונה החלו מוסדות שונים למצוא לנכון לבדוק אותו בנוסף, ואולי במיוחד, כאשר עבודתו של הנבדק נוגעת לנהיגה לאורך שעות.
למה אני מספר לכם את כל זה? רובנו הרי איננו עבריינים מובהקים הנוטים להסתבך עם החוק. "מה כל זה קשור אלינו?" תשאלו. ובכן, ראשית, כדאי שהצעירים שבינינו ידעו כי ברגע שהסתבכו, אפילו באירוע קל, הם עשויים לסבול מכתם "בלתי כביס", אשר עלול לפגוע בסיכוייהם להשיג ג'וב קורץ במשרד ממשלתי או אפילו משרת מאבטח במוסד רשמי (כמו למשל בי"ס השייך למשרד החינוך) - ואפילו רישיון למונית. כן כן, משרד הרישוי מעיין ברשום הפלילי של כל אדם המבקש לגשת לטסט לקבלת רישיון למונית, ואם מתגלה שהאיש עבר לאחרונה עבירת אלימות, סמים, מרמה, רכוש או עבירת תעבורה חמורה - הוא יצטרך לחפש פרנסה במקומות אחרים. שנית, לאלו הבוגרים יותר חשוב לציין, שהרשעה פלילית יכולה לחסל את יכולתכם להשיג רישיון לנשק ולעתים עלולה להביא לפיטוריכם ממקום עבודתכם.
מה עוד? חשוב לציין שמדובר, אחרי הכל, במאגר ממוחשב סודי שרק למדינה ולנציגיה יש גישה אליו. כמובן, אם בעל הרישום עצמו מבקש לעיין בו, הוא יוכל לעשות כן בכל תחנת משטרה תמורת אגרה סמלית. עלינו האזרחים מגנים חוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע המונעים כניסה למאגר אלא ע"י אלו המוסמכים לכך, או תחת צו של בימ"ש בלבד. כך למשל, ישנם שוטרים, שאין להם הרשאה להוציא ר"פ ואין להם יכולת להיכנס אליו.
לרבים, עצם היותם חשודים בחקירה משטרתית, שלא לדבר על הגשת כ"א נגדם, מהווה סיוט בפני עצמו; על אחת כמה וכמה הרשעתם בפלילים שהיא, עדיין, סמל מבחינתם לקלון ולכישלון. ישנם כלים משפטיים שונים המאפשרים הימנעות מהרשעה פלילית או מחיקת הרישום הקיים. גם אם נראה לכם שמדובר בעבירה "קלה", או שלדעתכם אתם תהיו הסניגורים הכי טובים של עצמכם במשפט, כדאי תמיד להיוועץ עם עו"ד לפני שאתם ניגשים לביהמ"ש או למשטרה, ולו על מנת לקבל "עצה בטיחותית לנהיגה חורפית"...