תאונת דרכים - מה מגיע לנו?
למרות
שאף אחד מאתנו אינו מעוניין להיות חלק מתאונת דרכים, גם כזו שבה נגרם רק נזק
לרכוש, זהו אירוע שכיח ונפוץ, לצערנו, שכל אחד עשוי לחוות - אם כנהג ואם כהולך רגל
או נוסע. רבים אינם יודעים מה חובותיהם וזכויותיהם בעקבות אותה תאונה.
בישראל חוקק במיוחד "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים", כבר בשנת 1975, על מנת לעגן באופן מסודר ונפרד את עניינם של המעורבים בתאונת דרכים שבה נגרם נזק גוף. החוק, כפי שתוקן מספר פעמים בעבר, מגדיר בצורה מפורשת מהי "תאונת דרכים", מהו "רכב", מיהם האנשים הזוכים להגנת החוק ואף ההסדרים הטכניים השונים שנועדו לסייע לניהולו של המנגנון האמור לפצות אותם.
קודם כל, חשוב שתדעו – כל אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים, בכל צורה שהיא, ונפגע כתוצאה ממנה, זכאי לפיצוי כספי על כך. הגם שהחוק קיים קרוב ל-4 עשורים, ישנם עדיין רבים שאינם יודעים זאת, אינם יודעים כיצד לממש את זכותם לפיצוי ואל מי לפנות לצורך זה.
אז בואו נתחיל. ראשית, נבדוק מהי "תאונת דרכים". החוק קובע כי לתאונת דרכים ייחשב כל אירוע בו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש בכלי רכב מנועי למטרות תחבורה. זאת אומרת, לא משנה אם הרכב היה בעמידה או בנסיעה, לא משנה אם הוא היה מונע או כבוי, לא משנה אם הוא היה בהילוך או בהילוך סרק ואפילו לא משנה אם מישהו נהג ברכב או לא.
יותר מזה. במהלך השנים, בעקבות פסקי דין שהתקבלו בבתי המשפט, תוקן החוק כך שלהגדרת תאונת דרכים יענו גם אירועים שבהם נפגע אדם כתוצאה משימוש רגיל ברכב (כמו פתיחת דלת, החלפת גלגל ותיקוני דרכים, גרירה באמצעות הרכב ועוד) ואפילו מקרים בהם נגרם לאדם נזק בעקבות שימוש בכוח המכני של הרכב (למשל אדם שנפל ממנוף שהיה מותקן על הרכב, אדם שנפצע בעקבות מכה שקיבל ממכשור שהותקן על גרר וכו').
מה לא נחשב לתאונת דרכים? הנה דוגמה: אם אדם נפגע ברכבו ע"י מטען שהוטמן בו והתפוצץ, או שרכב אחר מנסה לפגוע בו במתכוון. אלו אינן תאונות דרכים – אלו פיגועים וניסיונות רצח. אבל אם אדם נהג ברכבו, אדם אחר ירה בו וכתוצאה מהירי איבד האיש את שליטתו על ההגה וגרם לתאונת דרכים - אזי זוהי תאונת דרכים משום שהתאונה לא קרתה במתכוון אלא בעקבות חוסר יכולתו של האיש לנהוג. כמובן, מוסכניק שעובד על הרכב במסגרת עבודתו ונפגע - אינו זכאי לפיצוי ע"פ החוק.
מהו "רכב"? כל רכב הנע בכוח מכני על הקרקע והמיועד לשמש לתחבורה יבשתית. בעברית – כל דבר שיש לו מנוע, גם אם הוא לא מורשה ושאמור בדרך כלל לשמש לנסיעה על היבשה. כלומר - לא כיסא גלגלים, לא מדרגות נעות, לא עגלת נכה ובטח לא סירות, סוס (או חמור...) ועגלה, מטוסים למיניהם וכיוצא באלה. אבל כן חשמליות, רכבות, אופניים עם מנועי עזר, סגווי, סקייטבורד חשמלי ועוד.
ועכשיו לתכ'לס: קרתה, לא עלינו, תאונה. מה עושים? דבר ראשון, אם מצבכם מאפשר זאת, לרשום את כל הפרטים בהקדם האפשרי – את פרטי המעורבים, הרכבים המעורבים, את המקום בו התרחשה התאונה, כיצד קרתה ואם ניתן לאתר עדי ראייה שהיו במקום.
דבר שני, ללכת מייד ולקבל טיפול רפואי (עדיף לפנות למיון). בד"כ, אם הזמנתם אמבולנס, אז גם המשטרה תגיע למקום (מוקד מד"א אמור לדווח למשטרה על כל הודעה של תאונת דרכים עם נפגעים). אם לא, והתפניתם בכוחות עצמכם, המשטרה תגיע רק אם הוזמנה למקום. לכן, בכל מקרה, חובה עליכם להודיע למשטרה על התאונה, אפילו לאחר מספר ימים. חברות הביטוח, בצדק, מסרבות לטפל בתביעות לפיצוי ללא "אישור משטרה" לגבי התאונה.
חשוב לשמור כל תיעוד רפואי אודות הפגיעה שנגרמה, וכן קבלות ששולמו בעקבות התאונה כגון תרופות ואמצעים מיוחדים שנרכשו לצורך הטיפול והשיקום, נסיעות לקבלת טיפולים רפואיים ואפילו לעבודה ולקניות, אם בעקבות התאונה נמנע מהנפגע הכושר לנהוג בעצמו ונוצר צורך להסיעו במוניות או באוטובוסים.
עוד נקודה חשובה. הביטוח הלאומי אינו מפצה ע"פ החוק בגין הפסד ימי עבודה שנגרמו כתוצאה מפגיעה בתאונת דרכים. נניח שאדם נפצע בתאונה והיה אנוס לשהות בביתו תקופה ארוכה, ומעסיקו לא שילם לו משכורת בגין אותה תקופה. הנפגע אינו יכול לתבוע את הביטוח הלאומי אך הוא זכאי לפיצוי בגין הפסדי השכר לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לכן, חשוב לשמור תלושי שכר.
איך תובעים את הפיצוי? כרגיל, עם עו"ד. החוק הסדיר את שכר הטרחה של עורך הדין שייצג אתכם והגביל אותו: שכר הטרחה הוא נגזרת של סכום הפיצוי שישולם לבסוף לנפגע. אם חברת הביטוח והנפגע הגיעו להסדר לפני הגשת תביעה לביהמ"ש, ישולם לעוה"ד 8% מסך הפיצוי. אחרי הגשת תביעה לביהמ"ש אך לפני פסק דין – 11%, ואם ניתן פס"ד לא יותר מ-13% מסך הפיצוי שנפסק. כעיקרון, ניתן גם לתבוע ללא עו"ד אך עליכם לזכור, כי חברות הביטוח "לא פראייריות" ויערימו עליכם קשיים טכניים ומשפטיים בדרככם אל היעד, ולכן קיימת עדיפות לבעל מקצוע שיילחם עבורכם.
מי לא זכאי לפיצוי? אדם שנהג ללא ביטוח חובה בתוקף ונפגע בתאונה עצמית, לא יהיה זכאי לפיצוי. גם אדם שנהג ללא רישיון נהיגה בתוקף לא יוכל לתבוע לפי החוק. יחד עם זאת, נוסעים שנסעו יחד עם אותו אדם או שנפגעו כהולכי רגל בתאונה יוכלו לתבוע את "קרנית", שהיא גוף מיוחד שהוקם ע"י החוק לצורך פיצוי "החפים מפשע".
בתקווה שלא נצטרך, שמרו על עצמכם.
המדור מוגש ע"י עורך דין יריב יקותיאלי. המדור אינו מהווה המלצה ו/או ייעוץ. החומר המובא במדור זה אינו תחליף לייעוץ עורך דין כחוק.
בישראל חוקק במיוחד "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים", כבר בשנת 1975, על מנת לעגן באופן מסודר ונפרד את עניינם של המעורבים בתאונת דרכים שבה נגרם נזק גוף. החוק, כפי שתוקן מספר פעמים בעבר, מגדיר בצורה מפורשת מהי "תאונת דרכים", מהו "רכב", מיהם האנשים הזוכים להגנת החוק ואף ההסדרים הטכניים השונים שנועדו לסייע לניהולו של המנגנון האמור לפצות אותם.
קודם כל, חשוב שתדעו – כל אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים, בכל צורה שהיא, ונפגע כתוצאה ממנה, זכאי לפיצוי כספי על כך. הגם שהחוק קיים קרוב ל-4 עשורים, ישנם עדיין רבים שאינם יודעים זאת, אינם יודעים כיצד לממש את זכותם לפיצוי ואל מי לפנות לצורך זה.
אז בואו נתחיל. ראשית, נבדוק מהי "תאונת דרכים". החוק קובע כי לתאונת דרכים ייחשב כל אירוע בו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש בכלי רכב מנועי למטרות תחבורה. זאת אומרת, לא משנה אם הרכב היה בעמידה או בנסיעה, לא משנה אם הוא היה מונע או כבוי, לא משנה אם הוא היה בהילוך או בהילוך סרק ואפילו לא משנה אם מישהו נהג ברכב או לא.
יותר מזה. במהלך השנים, בעקבות פסקי דין שהתקבלו בבתי המשפט, תוקן החוק כך שלהגדרת תאונת דרכים יענו גם אירועים שבהם נפגע אדם כתוצאה משימוש רגיל ברכב (כמו פתיחת דלת, החלפת גלגל ותיקוני דרכים, גרירה באמצעות הרכב ועוד) ואפילו מקרים בהם נגרם לאדם נזק בעקבות שימוש בכוח המכני של הרכב (למשל אדם שנפל ממנוף שהיה מותקן על הרכב, אדם שנפצע בעקבות מכה שקיבל ממכשור שהותקן על גרר וכו').
מה לא נחשב לתאונת דרכים? הנה דוגמה: אם אדם נפגע ברכבו ע"י מטען שהוטמן בו והתפוצץ, או שרכב אחר מנסה לפגוע בו במתכוון. אלו אינן תאונות דרכים – אלו פיגועים וניסיונות רצח. אבל אם אדם נהג ברכבו, אדם אחר ירה בו וכתוצאה מהירי איבד האיש את שליטתו על ההגה וגרם לתאונת דרכים - אזי זוהי תאונת דרכים משום שהתאונה לא קרתה במתכוון אלא בעקבות חוסר יכולתו של האיש לנהוג. כמובן, מוסכניק שעובד על הרכב במסגרת עבודתו ונפגע - אינו זכאי לפיצוי ע"פ החוק.
מהו "רכב"? כל רכב הנע בכוח מכני על הקרקע והמיועד לשמש לתחבורה יבשתית. בעברית – כל דבר שיש לו מנוע, גם אם הוא לא מורשה ושאמור בדרך כלל לשמש לנסיעה על היבשה. כלומר - לא כיסא גלגלים, לא מדרגות נעות, לא עגלת נכה ובטח לא סירות, סוס (או חמור...) ועגלה, מטוסים למיניהם וכיוצא באלה. אבל כן חשמליות, רכבות, אופניים עם מנועי עזר, סגווי, סקייטבורד חשמלי ועוד.
ועכשיו לתכ'לס: קרתה, לא עלינו, תאונה. מה עושים? דבר ראשון, אם מצבכם מאפשר זאת, לרשום את כל הפרטים בהקדם האפשרי – את פרטי המעורבים, הרכבים המעורבים, את המקום בו התרחשה התאונה, כיצד קרתה ואם ניתן לאתר עדי ראייה שהיו במקום.
דבר שני, ללכת מייד ולקבל טיפול רפואי (עדיף לפנות למיון). בד"כ, אם הזמנתם אמבולנס, אז גם המשטרה תגיע למקום (מוקד מד"א אמור לדווח למשטרה על כל הודעה של תאונת דרכים עם נפגעים). אם לא, והתפניתם בכוחות עצמכם, המשטרה תגיע רק אם הוזמנה למקום. לכן, בכל מקרה, חובה עליכם להודיע למשטרה על התאונה, אפילו לאחר מספר ימים. חברות הביטוח, בצדק, מסרבות לטפל בתביעות לפיצוי ללא "אישור משטרה" לגבי התאונה.
חשוב לשמור כל תיעוד רפואי אודות הפגיעה שנגרמה, וכן קבלות ששולמו בעקבות התאונה כגון תרופות ואמצעים מיוחדים שנרכשו לצורך הטיפול והשיקום, נסיעות לקבלת טיפולים רפואיים ואפילו לעבודה ולקניות, אם בעקבות התאונה נמנע מהנפגע הכושר לנהוג בעצמו ונוצר צורך להסיעו במוניות או באוטובוסים.
עוד נקודה חשובה. הביטוח הלאומי אינו מפצה ע"פ החוק בגין הפסד ימי עבודה שנגרמו כתוצאה מפגיעה בתאונת דרכים. נניח שאדם נפצע בתאונה והיה אנוס לשהות בביתו תקופה ארוכה, ומעסיקו לא שילם לו משכורת בגין אותה תקופה. הנפגע אינו יכול לתבוע את הביטוח הלאומי אך הוא זכאי לפיצוי בגין הפסדי השכר לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לכן, חשוב לשמור תלושי שכר.
איך תובעים את הפיצוי? כרגיל, עם עו"ד. החוק הסדיר את שכר הטרחה של עורך הדין שייצג אתכם והגביל אותו: שכר הטרחה הוא נגזרת של סכום הפיצוי שישולם לבסוף לנפגע. אם חברת הביטוח והנפגע הגיעו להסדר לפני הגשת תביעה לביהמ"ש, ישולם לעוה"ד 8% מסך הפיצוי. אחרי הגשת תביעה לביהמ"ש אך לפני פסק דין – 11%, ואם ניתן פס"ד לא יותר מ-13% מסך הפיצוי שנפסק. כעיקרון, ניתן גם לתבוע ללא עו"ד אך עליכם לזכור, כי חברות הביטוח "לא פראייריות" ויערימו עליכם קשיים טכניים ומשפטיים בדרככם אל היעד, ולכן קיימת עדיפות לבעל מקצוע שיילחם עבורכם.
מי לא זכאי לפיצוי? אדם שנהג ללא ביטוח חובה בתוקף ונפגע בתאונה עצמית, לא יהיה זכאי לפיצוי. גם אדם שנהג ללא רישיון נהיגה בתוקף לא יוכל לתבוע לפי החוק. יחד עם זאת, נוסעים שנסעו יחד עם אותו אדם או שנפגעו כהולכי רגל בתאונה יוכלו לתבוע את "קרנית", שהיא גוף מיוחד שהוקם ע"י החוק לצורך פיצוי "החפים מפשע".
בתקווה שלא נצטרך, שמרו על עצמכם.
המדור מוגש ע"י עורך דין יריב יקותיאלי. המדור אינו מהווה המלצה ו/או ייעוץ. החומר המובא במדור זה אינו תחליף לייעוץ עורך דין כחוק.