מחול הפגיונות
בגיליון השבוע האחרון של "שישי בגולן",
נתבשרנו כי במבצע שערכה תחנת גולן נעצרו 4 מתושבי הגולן, ביניהם קטין, כאשר בכליהם
פגיון. סיפרתי על כך לבן דודי הצעיר, המשרת ביחידה מובחרת בצה"ל. מביט עלי
החייל האמיץ בהשתוממות ושואל בפליאה "מה, אסור לי להחזיק סכין להגנה
עצמית? באפוד שלי בבסיס יש לי סכין כמעט בגודל של הסכין של רמבו". ובכן,
הגיעה העת לעשות קצת סדר ולהסביר מה מותר ומה אסור.
בשנים האחרונות, בעקבות העלייה במקרי האלימות במהלכם היו מעורבים כלי תקיפה קטלניים באמצעותם נדקרו בליינים, בעיקר צעירים, בין היתר, תחת השפעת אלכוהול, החלו רשויות האכיפה וגם בתי המשפט להחמיר את היחס כלפי אלו אשר נתפסו ברשותם פגיונות. זאת מתוך מטרה לשרש את התופעה "ולחנך" את הציבור שהחזקת סכינים מחוץ לבית הנה עבירה, ואפילו חמורה.
מהו פגיון? החוק קובע, באופן די כוללני, כי "פגיון" הנו כל כלי "שסוגל" (כלומר, שהוכשר) לדקור או לחתוך ובלבד שהוא עומד בשני תנאים: או שאורך הלהב 10 ס"מ ויותר, או שאורך הלהב קצר יותר אך מדובר בלהב "מתקבעת" - יעני, שקיים מנגנון בסכין עצמה המכניס את הלהב למצב "פתוח" (שאז ניתן לפצוע באמצעותה) ואין אפשרות לסגור את הלהב חזרה למצבה המקורי - לתוך הקת או הנדן - אלא בלחיצה או שחרור של אותו מנגנון.למשל, סכין "פרפר", שבה בשל המבנה המיוחד שלה, פתיחתה מונעת את חזרת הלהב למקומו אלא בפעולה רצונית של המחזיק, או סכין קפיצית, שבה צריך ללחוץ על כפתור כדי לאפשר את סגירת הלהב. כאשר סכין מסוג זה או כל סכין אחרת, ואפילו סכין מטבח רגילה, מוחזקת ע"י אדם מחוץ לביתו (כן, גם ברכבו) הרי שהוא עובר עבירה של החזקת פגיון, שדינה ע"פ החוק 5 (!!) שנות מאסר.
"אז מה?" תשאלו, אם יש לי בבגאז' באוטו מברג, אז אני צריך לדאוג? ובכן, התשובה על שאלה זו, באופן פשוט היא כן. כעיקרון, מדובר בכלי שניתן באמצעותו לדקור או לחתוך ושהלהב בו הוא מקובע דרך קבע ועל כן עונה להגדרת פגיון ע"פ החוק היבש. יחד עם זאת, בד"כ צריך שהנסיבות בהן נתפס "הפגיון" יהיו מהסוג המחשיד שבהן יקשה על המחזיק להראות, כי החזיק בה למטרה כשרה.
רוצים דוגמה? בבקשה. במקרה שאירע באשדוד לפני מספר שנים, ביצעו שני שוטרי סיור בליל שישי סיור רגלי באזור התעשייה בעיר, שהוא מוקד בילוי מוכר במחוז הדרומי. אחד מהם זיהה בחור צעיר היוצא מרכבו ומתקרב לכניסת אחד המועדונים, תוך שהבחין בבליטה בכיס האחורי של מכנסיו. השוטרים החליטו לעכב את הבחור לחיפוש. זה האחרון, משהבחין בשניים קרבים אליו, החל להתרחק מן המקום, וכשקראו לו השניים לעצור, עבר לריצה שלא הותירה הרבה מקום לספקות. משנתפס לבסוף נמצאה בכיסו סכין קפיצית. להגנתו טען הצעיר, שהסכין היא "להגנה עצמית".
חבר'ה, הגיע הזמן שתדעו – אין דבר כזה להחזיק סכין מחוץ לבית להגנה עצמית! תשכחו מזה. כל אדם שזוהי טענת ההגנה שלו לכך שהחזיק סכין, בעצם מעיד על עצמו שבמקום כלשהו במחשבתו הכין את עצמו למצב שאולי ייכנס למצב אלים כלשהו ויצטרך להשתמש בה ולדקור אחר ובכך עלול להחמיר את התוצאות. זה בדיוק מה שהחוק מבקש למנוע ולמגר. את הקלות הזו, שבה נקטלים חיים על דברים של מה בכך! אדם נורמלי לא הולך ברחוב סתם כך עם מברג או סכין יפנית אלא אם הוא שיפוצניק או אינסטלטור בדרך לעוד לקוח מרוצה. שפים לא מסתובבים ברחוב עם סכיני מטבח בציפייה להכין איזה כריך סתם כך לעוברים ושבים, ומוסכניק (בד"כ) לא מסתובב ברחוב בין אנשים עם מברג כי אולי "תיפול" לו איזה מכונית לתיקון. אז אם אנשי מקצוע לא נוהגים כך אז בטח ובטח שאין סיבה לאדם רגיל לשאת עליו סכינים כי זה "נותן לו הרגשת ביטחון".
בשורה התחתונה, מתיר החוק במשתמע להחזיק בביתכם הכל: חרבות, גרזנים, אגרופנים ומה לא. אסור לכם לקחת אותם החוצה. מותר לכם גם לשאת בכיס או בחגורה אולרים, כדוגמת אולרי "לדרמן", שבהם אין ללהב מנגנון קיבוע.
בשנים האחרונות מחמירה והולכת מדיניות הענישה מצד בתי המשפט נגד תופעת הסכינאות. גם אם המחזיק בסכין לא עשה בה שום שימוש יוצא דופן, הוא צפוי, באורח שגרתי, לעונש מאסר ולפחות לעבודות שירות. כל עבירה שמבוצעת תוך שימוש בסכין (למשל, איומים) "זוכה" ליחס קשה יותר - הן מצד המשטרה והן מצד השופטים. אם רק לפני פחות מ-5 שנים היו תיקים אלו מסתיימים בקנסות ובעונשים קלים בלבד, הנה כיום עורכי הדין, בייצגם את הצעירים הללו בבתי המשפט, נדרשים למאמצים גדולים מאוד כדי לחלץ את לקוחותיהם מעונשים כבדים.
לסיכום, אנו, כהורים וכמחנכים, אמורים להנחות את בני הנוער שלא להשתמש באלימות אלא כמוצא אחרון בהחלט ולצורך הגנה עצמית בלבד. כאמור, אחיזה בנשק קר מבעוד מועד מצביעה על צפי מצד המחזיק לקראת אירוע אלים. אם אנו מבקשים לשמור על ילדינו ולהרחיקם ממעורבות באלימות שלא לצורך (כי יש לנו מספיק אלימות בארץ גם ככה), מדוע שנאפשר להם לצאת מהבית, או להחזיק ברכב; כלים שכאלה שעשויים להוביל להתרחשות קטלנית בהרבה.
שמרו על עצמכם.
המדור מוגש ע"י עורך דין יריב יקותיאלי. המדור אינו מהווה המלצה ו/או ייעוץ. החומר המובא במדור זה אינו תחליף לייעוץ עורך דין כחוק.
בשנים האחרונות, בעקבות העלייה במקרי האלימות במהלכם היו מעורבים כלי תקיפה קטלניים באמצעותם נדקרו בליינים, בעיקר צעירים, בין היתר, תחת השפעת אלכוהול, החלו רשויות האכיפה וגם בתי המשפט להחמיר את היחס כלפי אלו אשר נתפסו ברשותם פגיונות. זאת מתוך מטרה לשרש את התופעה "ולחנך" את הציבור שהחזקת סכינים מחוץ לבית הנה עבירה, ואפילו חמורה.
מהו פגיון? החוק קובע, באופן די כוללני, כי "פגיון" הנו כל כלי "שסוגל" (כלומר, שהוכשר) לדקור או לחתוך ובלבד שהוא עומד בשני תנאים: או שאורך הלהב 10 ס"מ ויותר, או שאורך הלהב קצר יותר אך מדובר בלהב "מתקבעת" - יעני, שקיים מנגנון בסכין עצמה המכניס את הלהב למצב "פתוח" (שאז ניתן לפצוע באמצעותה) ואין אפשרות לסגור את הלהב חזרה למצבה המקורי - לתוך הקת או הנדן - אלא בלחיצה או שחרור של אותו מנגנון.למשל, סכין "פרפר", שבה בשל המבנה המיוחד שלה, פתיחתה מונעת את חזרת הלהב למקומו אלא בפעולה רצונית של המחזיק, או סכין קפיצית, שבה צריך ללחוץ על כפתור כדי לאפשר את סגירת הלהב. כאשר סכין מסוג זה או כל סכין אחרת, ואפילו סכין מטבח רגילה, מוחזקת ע"י אדם מחוץ לביתו (כן, גם ברכבו) הרי שהוא עובר עבירה של החזקת פגיון, שדינה ע"פ החוק 5 (!!) שנות מאסר.
"אז מה?" תשאלו, אם יש לי בבגאז' באוטו מברג, אז אני צריך לדאוג? ובכן, התשובה על שאלה זו, באופן פשוט היא כן. כעיקרון, מדובר בכלי שניתן באמצעותו לדקור או לחתוך ושהלהב בו הוא מקובע דרך קבע ועל כן עונה להגדרת פגיון ע"פ החוק היבש. יחד עם זאת, בד"כ צריך שהנסיבות בהן נתפס "הפגיון" יהיו מהסוג המחשיד שבהן יקשה על המחזיק להראות, כי החזיק בה למטרה כשרה.
רוצים דוגמה? בבקשה. במקרה שאירע באשדוד לפני מספר שנים, ביצעו שני שוטרי סיור בליל שישי סיור רגלי באזור התעשייה בעיר, שהוא מוקד בילוי מוכר במחוז הדרומי. אחד מהם זיהה בחור צעיר היוצא מרכבו ומתקרב לכניסת אחד המועדונים, תוך שהבחין בבליטה בכיס האחורי של מכנסיו. השוטרים החליטו לעכב את הבחור לחיפוש. זה האחרון, משהבחין בשניים קרבים אליו, החל להתרחק מן המקום, וכשקראו לו השניים לעצור, עבר לריצה שלא הותירה הרבה מקום לספקות. משנתפס לבסוף נמצאה בכיסו סכין קפיצית. להגנתו טען הצעיר, שהסכין היא "להגנה עצמית".
חבר'ה, הגיע הזמן שתדעו – אין דבר כזה להחזיק סכין מחוץ לבית להגנה עצמית! תשכחו מזה. כל אדם שזוהי טענת ההגנה שלו לכך שהחזיק סכין, בעצם מעיד על עצמו שבמקום כלשהו במחשבתו הכין את עצמו למצב שאולי ייכנס למצב אלים כלשהו ויצטרך להשתמש בה ולדקור אחר ובכך עלול להחמיר את התוצאות. זה בדיוק מה שהחוק מבקש למנוע ולמגר. את הקלות הזו, שבה נקטלים חיים על דברים של מה בכך! אדם נורמלי לא הולך ברחוב סתם כך עם מברג או סכין יפנית אלא אם הוא שיפוצניק או אינסטלטור בדרך לעוד לקוח מרוצה. שפים לא מסתובבים ברחוב עם סכיני מטבח בציפייה להכין איזה כריך סתם כך לעוברים ושבים, ומוסכניק (בד"כ) לא מסתובב ברחוב בין אנשים עם מברג כי אולי "תיפול" לו איזה מכונית לתיקון. אז אם אנשי מקצוע לא נוהגים כך אז בטח ובטח שאין סיבה לאדם רגיל לשאת עליו סכינים כי זה "נותן לו הרגשת ביטחון".
בשורה התחתונה, מתיר החוק במשתמע להחזיק בביתכם הכל: חרבות, גרזנים, אגרופנים ומה לא. אסור לכם לקחת אותם החוצה. מותר לכם גם לשאת בכיס או בחגורה אולרים, כדוגמת אולרי "לדרמן", שבהם אין ללהב מנגנון קיבוע.
בשנים האחרונות מחמירה והולכת מדיניות הענישה מצד בתי המשפט נגד תופעת הסכינאות. גם אם המחזיק בסכין לא עשה בה שום שימוש יוצא דופן, הוא צפוי, באורח שגרתי, לעונש מאסר ולפחות לעבודות שירות. כל עבירה שמבוצעת תוך שימוש בסכין (למשל, איומים) "זוכה" ליחס קשה יותר - הן מצד המשטרה והן מצד השופטים. אם רק לפני פחות מ-5 שנים היו תיקים אלו מסתיימים בקנסות ובעונשים קלים בלבד, הנה כיום עורכי הדין, בייצגם את הצעירים הללו בבתי המשפט, נדרשים למאמצים גדולים מאוד כדי לחלץ את לקוחותיהם מעונשים כבדים.
לסיכום, אנו, כהורים וכמחנכים, אמורים להנחות את בני הנוער שלא להשתמש באלימות אלא כמוצא אחרון בהחלט ולצורך הגנה עצמית בלבד. כאמור, אחיזה בנשק קר מבעוד מועד מצביעה על צפי מצד המחזיק לקראת אירוע אלים. אם אנו מבקשים לשמור על ילדינו ולהרחיקם ממעורבות באלימות שלא לצורך (כי יש לנו מספיק אלימות בארץ גם ככה), מדוע שנאפשר להם לצאת מהבית, או להחזיק ברכב; כלים שכאלה שעשויים להוביל להתרחשות קטלנית בהרבה.
שמרו על עצמכם.
המדור מוגש ע"י עורך דין יריב יקותיאלי. המדור אינו מהווה המלצה ו/או ייעוץ. החומר המובא במדור זה אינו תחליף לייעוץ עורך דין כחוק.